מאמרים להרחבת הידע והחשיבה

מהי קיימות אסטרטגית?

מאת הילה ליאו שפירא, שותפה ב"עיינה"

על מנת להבטיח את המשך השגשוג שלנו כמין אנושי עלינו לשנות פרדיגמה. יותר מתמיד אנו מבינים שההשפעות השליליות שאנו מייצרים על הסביבה והחברה הן מהותיות, וכי כדי לאפשר לנו ולדורות הבאים להתקיים ברווחה לא נוכל להסתפק עוד בפעולות נקודתיות. לשם כך נוכל לאמץ גישת קיימות אסטרטגית, גישה המספקת את הקווים המנחים לקבלת החלטות מושכלת יותר והוגנת יותר לטווח הקצר והארוך.

רגע לפני צלילה לקיימות אסטרטגית, חשוב להבין מהי קיימות.

בעידן שקדם למהפיכה התעשייתית הפעילות האנושית אמנם השפיעה על המערכת האקולוגית (למשל תִרבות צמחים לחקלאות, צייד וכד') אבל לא באופן מערכתי: התנועה ביבשה היתה על סוסים (באוויר לא היתה כלל), המחרשות בשדה הופעלו על ידי בקר, הבישול על ידי מדורה, התאורה על ידי עששיות - היום קשה לדמיין מציאות כזו! המהפיכה התעשייתית אִפשרה לאומות שלמות להנות ממשאבי הטבע באופן מהיר יותר ונוח, והשפיעה במובנים רבים לטובה על כלל האנושות. יחד עם זאת, לא איחר להגיע הקונפליקט - הקצב בו האנושות עושה שימוש במשאבי הטבע כיום הפך להיות כה מהיר עד שהמערכת האקולוגית לא מסוגלת יותר להתחדש כדי "לעמוד בדרישות" הצרכן האנושי.

אם נבחן אפילו את המסך שבאמצעותו אנו קוראים מילים אלו, ניווכח שכל מה שסביבנו מקורו במערכת האקולוגית, בטבע.

יש הרואים ברצון לשמר ולהגן על הטבע כשאיפה השמורה ל"מחבקי עצים" - אלו הרוצים להגן על בעלי החיים והצמחים ולהשאיר פיסות טבע השמורות לשאר היצורים החיים במקביל אלינו. בפועל קיימות מתייחסת לשימור ההתקיימות של המין האנושי - מכיוון שהצריכה של המשאבים לטובת האדם בקצב הנוכחי היא הרסנית וכבר בהווה אנו רואים עדות לאופן שהיא פוגעת בנו ובעתיד שלנו.

בנוסף לכך אם נבחן אפילו את המסך שבאמצעותו אנו קוראים מילים אלו, ניווכח שכל מה שסביבנו מקורו במערכת האקולוגית, בטבע. המערכת האקולוגית היא היכן שגדל המזון שלנו, בעזרת חרקים רבים המפרים את הצמחים ויצורים רבים נוספים הלוקחים חלק בטיוב הקרקע. המערכת האקולוגית היא המקור למים שלנו והאויר שלנו, לתרופות שלנו, לכל המבנים בהם אנו גרים ועובדים, לכל כלי התחבורה שלנו באויר בים וביבשה, היא גם מקום שנעים לנו לטייל בו ולחדש כוחות - להנות מהיופי המרהיב של ההרים, הימים, הצמחים ובעלי החיים. למרות שהקשר ביננו לבין הסביבה הטבעית התרופף במאה האחרונה, לאור המעבר לסביבת חיים עירונית ולאור הריחוק מעבודת האדמה והמקורות לכל השפע שאנו חיים בו, אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו להפקיר אותה, מכיוון שהיא מקור החיים שלנו - פגיעה בה היא פגיעה בנו.

כיום, לאחד מתוך תשעה אנשים בעולם אין מספיק מה לאכול, ובישראל בפרט ישנם כמיליון ילדים החיים בעוני.

עד היום האנושות עשתה פעולות רבות שנועדו במקור לשפר את איכות החיים, אבל במקביל יצרו בעיות מהותיות: בעיות כגון התחממות האקלים, הנובעת משימוש בדלקים מחצביים (נפט, פחם, גז) לתעשיה, לתחבורה ולחשמל; זיהום מי נחלים ומקורות מים הנובע מהזרמת שפכי תעשיה ומשימוש אינטנסיבי בחומרים כימיים בחקלאות; איבוד קרקעות הנובע מהמרת שטחים רבים לתשתיות, לישובים ולשטחים חקלאיים (מה שמביא לניצול מאסיבי של פוריות האדמה); ירידה דרסטית במגוון הביולוגי אשר יש לו תפקיד מכריע בייצור המזון שלנו; ועוד.

בנוסבמקביל להשפעה הקריטית של בני האדם על הסביבה הטבעית, החברה האנושית ממשיכה לעמוד בפני בעיות חמורות של פגיעה בזכויות אדם, שחיתות, ניצול עובדים, אפליה, ובעיות רבות אחרות. בנוסף לכך, לא כל בני האדם נהנים מהקדמה באופן שווה, יש רבים החיים במחסור של מים ומזון, מקום מחסה, תנאי תברואה הולמים, טיפול רפואי ועוד. כיום, לאחד מתוך תשעה אנשים בעולם אין מספיק מה לאכול, ובישראל בפרט ישנם כמיליון ילדים החיים בעוני (המעיד בין היתר על אי ביטחון תזונתי). בעיות מורכבות אלו מאיימות להחליש את המערכת החברתית ברמה גלובאלית ומקומית. בעיות חברתיות משפיעות על בעיות סביבתיות וההיפך. למשל, על פי דו"ח של האו"ם משנת 2012, 40% מהקונפליקטים שהתרחשו בעולם ב-60 השנים האחרונות קשורים לניצול משאבי טבע. את כלל המשמעויות וההיבטים של אתגר הקיימות העומד בפנינו לא נוכל להציג כאן במלואם, אלו הן רק דוגמאות לשם הבנת רב המימדיות של האתגר.

לסיכום, קיימות היא מונח שנטבע בעקבות ההבנה כי ההתנהלות האנושית הנוכחית איננה יכולה להימשך לאורך זמן ללא השלכות כבדות על קיום המין האנושי. לעומת זאת, אם נשאף למצב בו יש "מספיק, לכולם, לתמיד", באופן מחושב ואמיץ, ניווכח שאלטרנטיבות רבות הן בריאות יותר ועתירות שפע לא פחות מהמוכר לנו כיום.

אז מה עושים?

בכדי להמשיך להתקיים כמין על כדור הארץ, עלינו לנקוט בגישה בה לא נוצרות תופעות לוואי שליליות להתנהלות שלנו. עלינו להעריך מחדש את אופן קבלת ההחלטות וההתנהלות בפועל ולמצוא דרכים חדשות להתקיים ולשגשג.

אמנם איננו יכולים לנבא את העתיד באופן מדויק, אך מרגע שברור לנו שאיננו יכולים להמשיך כפי שאנחנו מתנהלים כיום, נוכל לעשות שימוש בקיימות אסטרטגית כדי להבטיח עתיד טוב יותר. קיימות אסטרטגית כוללת את הקווים המנחים שיכולים להתוות לנו דרך אחרת, יצירתית, מתגמלת ונכונה יותר לטווח ארוך.

1. יש להכיר בכלל המערכת.

בדרך כלל לכל החלטה יש השפעה גם על אנשים וגם על המערכת האקולוגית.

אז מה קיימות אסטרטגית כוללת?

ראשית, קיימות אסטרטגית מתייחסת לכך שיש להכיר בכלל המערכת. בבואנו לקבל החלטה או לבצע פעולה עלינו להבין על מי היא תשפיע - על בני אדם נוספים? על המערכת האקולוגית? בדרך כלל לכל החלטה יש השפעה על שני היבטים אלו. ניקח לדוגמא החלטה פשוטה של להדליק את האור. כיום ברוב מדינות העולם המערבי החשמל בביתנו מגיע מתחנות כוח המבוססות על דלקים מחצביים כמו פחם וגז או על אנרגיה גרעינית. השימוש בדלקים אלו מזהם את הסביבה, פוגע באנשים החיים בקרבת תחנת הכוח, ואפילו באלו העובדים בה, פוגע בבעלי החיים באיזור, פוגע באיכות האויר ועוד. במקרים מסויימים קיימת בידינו הבחירה להחליט אחרת. למשל - להשתמש בתאורה טבעית (של השמש) בשעות היום, להתקין נורות חסכוניות או פאנלים סולאריים. במקרים אחרים נוכל להשפיע על מי שמקבל את ההחלטה - בהצבעה בבחירות למי שמתחייב לעשות את המעבר לאנרגיות מתחדשות (מתחדשות = מתחדשות מעצמן, ללא הגבלה - אנרגיה סולארית, אנרגית רוח, אנרגיה המבוססת על תנועת גלי הים ועוד..). נוכל להשפיע גם על ידי בחירת קריירה של מחקר ופיתוח בתחום האנרגיות המתחדשות ועוד.

מרגע שנכיר במערכת החברתית-אקולוגית כיחידה הוליסטית רבת פנים ונבין את הקשר בין פעולה לתוצאות הנובעות ממנה, נוכל למצוא חלופות שיצמצמו את הפגיעה בבני אדם ובסביבה הטבעית ואולי אף יבטלו אותה.

2. יש לפתח שפה משותפת לקיימות.

המבוססת על עקרונות, אשר ישמשו כקווים מנחים לכל פעולה והחלטה ברמת מדיניות, עסקים, ארגונים וגם חיים פרטיים

שנית, יש לפתח שפה משותפת לקיימות. למרבה המזל מומחים רבים פיתחו הגדרה מבוססת מדעית לקיימות. "עקרונות הקיימות" מהווים את ההגדרה המדויקת ביותר הקיימת כיום למהו פיתוח בר-קיימא. העקרונות פותחו בקונצנזוס מדעי רחב על בסיס חוקי פיזיקה ומחקר אקדמי מעמיק הנמשך גם בימים אלו. העקרונות מגדירים מה עלינו להפסיק לעשות כחברה אנושית, בכדי להבטיח שגם בהווה וגם בעתיד יהיה "מספיק לכולם לתמיד". לצפייה בעקרונות. ישנה חשיבות גדולה לכך שבכל הרמות ידברו בשפה אחידה לקיימות, יכירו את עקרונות עקרונות הקיימות ויעשו בהם שימוש כקווים מנחים לכל פעולה והחלטה ברמת מדיניות, עסקים, ארגונים וגם חיים פרטיים.

חשוב להכיר בכך שמציאת פתרונות המיושרים לחלוטין עם עקרונות הקיימות עשויה להיות אתגר מורכב, וכי יש לבחון את היתרונות והחסרונות באופן המקיף ביותר בכדי למזער נזקים. למשל - פאנלים סולאריים אשר באמצעותם ניתן לייצר אנרגיה מהשמש עשויים מחומרים שהם בחלקם מזהמים בגמר השימוש, לעומת זאת, אנרגיה מבוססת נפט, פחם או גז תורמת כבר היום לפגיעה מהותית באקלים כדור הארץ (עקב העלייה בריכוז גזי החממה המביאה לעלייה בטמפרטורה הממוצעת של כדור הארץ - מה שנקרא בעיית שינוי האקלים או התחממות כדוה"א).

3. יש לפתח הסתכלות ארוכת טווח

אשר אינה מבוססת על מה היה עד כה, אלא על לאן היינו רוצים להגיע, בהינתן עקרונות הקיימות.

שלישית, קיימות אסטרטגית משמעה שיש לפתח הסתכלות ארוכת טווח אשר אינה מבוססת על מה היה עד כה, אלא על לאן היינו רוצים להגיע, בהינתן עקרונות הקיימות. להסתכלות זו ניתן לקרוא back-casting (בניגוד לforecasting), וניתן לסכמה בשאלה - "מה עלינו לעשות היום בכדי להגיע לחזון הרצוי שלנו בעתיד?". שאלות מנחות המסייעות בקבלת החלטות בעלת הסתכלות ארוכת טווח הן:

האם ההחלטה מובילה אותנו בכיוון הנכון (בהתאמה לחזון ולעקרונות הקיימות)?
האם ההחלטה היא גמישה מספיק? ואם לא, האם היא יכולה להוות אבן דרך לקראת פיתרון הוליסטי יותר? (למשל השקעה מאסיבית בהקמת תחנות לאנרגיית רוח, כשעדיפה השקעה באנרגיה סולארית).
האם ההחלטה נושאת החזר השקעה חיובי?

בעזרת שאלות אלו והסתכלות ארוכת טווח נוכל לקבל החלטות מושכלות יותר ומתחשבות יותר באדם ובסביבה.

אם נקפיד על שלושה היבטים אלו של קיימות אסטרטגית בבואנו לקבל כל החלטה, או לבצע כל פעולה, נוכל להבטיח את שינוי המסלול של החברה האנושית מחברה לא מקיימת, לחברה מקיימת הנמצאת בהרמוניה המירבית עם סביבתה, ואף להגיע למחוזות חדשים בהם נזכה לראות יותר שגשוג, ויותר איכות חיים לכולנו.