תו תקן לקיימות - כדאי או לא כדאי?

לעיתים פונים אלינו לעיינה ושואלים אם כדאי לפעול לקבלת תו תקן לקיימות עבור הארגון. בקצרה, התשובה שלנו - זה תלוי, וצריך רגע לעצור ולחשוב.

כמו בכל פרויקט, חשוב לנו לתת גם את התמונה הרחבה של משמעויות של מהלך דוגמת קבלת תו תקן, וגם להבין את המקרה לגופו יחד עם הלקוח. כך אפשר להחליט באופן הכי נכון והכי אסטרטגי לארגון ולצרכיו.

במקרה של תו תקן כדי לקבל החלטה מושכלת יש לקחת בחשבון גם שיקולים כלליים כפי שמוצגים כאן בהמשך, כמובן באופן הרלוונטי לארגון, וגם היבטים ספציפיים הנוגעים לבשלות הארגון לביצוע כזה מהלך, למטרות שלשמן הארגון מעוניין לקבל תו תקן ועוד.

הנה כמה נקודות עיקריות:

למה כן לעשות תו תקן?

1. מייצר יתרון תחרותי ומאותת לשוק: מבדיל את החברה ממתחרותיה בכך שהוא מסמן את מחויבותה לקיימות עבור צרכנים עם מודעות ומושך משקיעים שמתמקדים בקריטריונים של ESG.

2. מוסיף אמון ונאמנות לקוחות: תווי התקן מאושרים על ידי גורם חיצוני, מה שנותן ללקוחות ביטחון שהחברה באמת עומדת בסטנדרטים סביבתיים גבוהים.

3. מאפשר גישה למכרזים: ארגונים, מוסדות וגופים ממשלתיים רבים דורשים או מעדיפים ספקים עם תוי תקן כחלק ממדיניות הרכש שלהם. יתרה מכך, עסקים עשויים למצוא עצמם מקדימים דרישות רגולטוריות עתידיות.

4. חסכון: הטמעת הסטנדרטים הנדרשים לתו התקן לרוב מובילה להתייעלות (למשל בצריכת אנרגיה, מים, חומרי גלם), דבר שיכול להפחית עלויות תפעול בטווח הארוך ולעזור לעסק להיות עמיד יותר בפני עליות מחירים או מחסור במשאבים.

ויש גם סיבות למה לא לעשות תו תקן:

1. יש לכך עלות כספית: הגשת בקשה לתו תקן עשויה להיות יקרה, במיוחד לעסקים קטנים. זה כולל אגרות על הגשת הבקשה, בדיקות וביקורות תקופתיות. כמו כן ייתכן ויתווספו לכך עלויות יישום המחייבות השקעות מראש בציוד, תהליכים ואף עיצוב מחדש של מוצרים.

2. יש צורך במשאבי זמן (שגם להם עלות כספית): השגת תו תקן יכולה לארוך זמן רב להגשה, לבדיקה, ולתיעוד. יכול להיות שגם ייקח זמן עד שהארגון יראה פירות מהמאמצים שלו.

3. מחויבות לאורך השנה והשנים: זה לא מספיק לעשות תו באופן חד פעמי. צריך להמשיך ולעקוב אחרי הביצועים כל הזמן ולנהל את העמידה בתנאי התו לאורך השנים.

4. יש שווקים שבהם יש פחות ביקוש לנושא: למרות שתווי תקן נעשים פופולריים יותר, לא כל הצרכנים מודעים למשמעותם, ולא בכל סקטור יש את אותה ההתעניינות בהם. למשל בסקטור הבנייה רוכשי דירות עדיין לא מחפשים דירות בעלות תקן לבנייה ירוקה. זה יכול להגביל את ההחזר על ההשקעה, במיוחד בשווקים בהם המודעות הסביבתית נמוכה או כאשר תו התקן אינו מוכר היטב.

5. נראות מהווה חשיפה לתשומת לב ולביקורת: אם תו התקן אינו נחשב כמשמעותי או אם מאמצי הקיימות של החברה אינם אחידים, הצרכנים עלולים לראות בהסמכה סוג של "Greenwashing", בעברית "התיירקקות", כלומר תהיה להם ביקורת שהמאמצים של הארגון הם רק למראית עין. כמו כן זה יכול לפגוע באמון במותג אם תו התקן לא תואם את כלל ההתנהלות של החברה.

לסיכום:

השגת תו תקן לקיימות יכולה להעניק לעסקים יתרון תחרותי, ייעול תפעולי ומיצוב לטווח הארוך בשווקים המתמקדים בקיימות. עם זאת, היא דורשת מחויבות של משאבים וזמן, ויש לשקול בזהירות את היתרונות לטווח הארוך ואת מוכנות הארגון לתהליך כזה.

מתלבטים על משהו דומה? מוזמנים לדבר איתנו ויחד נחשוב מה הכי נכון לארגון שלכם.

---

הפוסט היה בעל ערך עבורכם? העלה לכם שאלות? הרהורים? תובנות? מוזמנות ומוזמנים לכתוב לנו בתגובה כאן למטה או במייל: Contact@AyanaVision.com.

ואם נראה לכם שהפוסט יכול לעניין או להועיל למישהו שאתם מכירים - תמיד אפשר להעביר הלאה.