top of page

האמת על פסולת האריזות שאנו שולחים לפח הכתום

  • תמונת הסופר/ת: Hila Leo Shapira
    Hila Leo Shapira
  • 19 בינו׳ 2023
  • זמן קריאה 3 דקות

הגיע הזמן שנדע את האמת על פסולת האריזות שאנו שולחים לפח הכתום. והאמת היא ורודה :)


במסגרת פורום מובילי הקיימות שמובילות הילה ליאו שפירא מעיינה והדס תדמור מעמותת יוזמת האנרגיה הטובה, יצאנו לסיור אחרון לשנת 2022 במפעל מיון האריזות של תאגיד תמיר הממוקם בעפולה, כדי ללמוד - עד כמה חשוב להפריד אריזות במקור? ומה עושים עם האריזות בתמיר?

שאלות שללא ספר מעסיקות אנשים רבים, ואנחנו שמחות לתת גם תשובות.


פתחנו את הסיור בשיחה עם מנהלת הקיימות של הארגון, שרון יפה שלו, ועם מנהלת המפעל, הודיה דנית בן דוד. בשיחה הזו השתתפו נציגים/ות של חברות המשלמות במסגרת חוק האריזות תשלום על כל אריזה שהן מכניסות למשק, כדי שזו תטופל על ידי התאגיד (דוגמת אסם נסטלה), ובנוסף השתתפו נציגים של חברות מאוד גדולות המקדמות קיימות ושואפות להפרדת פסולת מלאה עד יעד של אפס פסולת להטמנה (גם אסם נסטלה, וגם רבות אחרות כמו קבוצת עזריאלי, דיזינגוף סנטר ועוד). לכן הדיון היה מרתק והיווה פתח לבניית אמון והבנה וליצירת הזדמנויות לשיתופי פעולה.


בדיון למדנו מספר דברים חשובים:


ישנן שתי תחנות עיקריות למיון פסולת אריזות בארץ, הממוקמות האחת בראשון לציון והשנייה בעפולה. התחנה בעפולה ממיינת פחים כתומים שמגיעים מרשויות מקומיות מכל הצפון ועד נתניה. מרבית המיון הוא באמצעות טכנולוגיה וישנה השלמה של הפרדה ידנית. המפעל מפריד 8 זרמים, ברובם פלסטיק לסוגיו.

לאחר המיון מתבצעת כבישה ל"באלות", קוביות דחוסות לפי כל סוג חומר. החומר נשלח לחברות מיחזור בארץ וקרטוני החלב למפעל בחו"ל.


מתוך כל הפסולת שנאספה בפחים הכתומים והגיעה אל תחנות המיון, כ-70% מהפסולת היא פסולת אריזות שעוברת תהליך מיון לטובת מיחזור. למה לא 100%? כי יש מקרים שבהם אנשים זורקים פסולת שהיא איננה אריזות כמו כבלים, משחקים, סירים ועוד דברים שאינם אריזות (ראו מטה תמונה לדוגמא). ככל שהפרדת האריזות מתבצעת באיכות גבוהה יותר כך ניתן לבצע מיחזור איכותי יותר. זה אומר, שמי שזורק/ת פסולת שאינה אריזות לפח הכתום פוגמ/ת בתהליך.


פסולת שאינה ניתנת למיחזור במפעל תמיר
פסולת שאינה ניתנת למיחזור במפעל תמיר

חשוב לדעת! ישנן רשויות שבהן אותו קבלן ולעיתים אותה המשאית אוספים את גם את פסולת הפח הירוק וגם את פסולת האריזות מהפח הכתום. אלה פינויים נפרדים! פעם אחת המשאית אוספת פח ירוק ובפעם אחרת המשאית אוספת רק את הפחים הכתומים ומביאה אותם לתחנת המיון שעוסקת רק בפסולת אריזות. אז גם אם ראיתם משאית שלכאורה אספה פח ירוק ויום אחרי פח כתום, היא לא הולכת לאותו המפעל (קשה הרבה יותר למחזר פסולת מפח ירוק). בנימה אישית - אנא, אל תתנו למראות כאלו לשבור את אמונכם בכל הנוגע למיחזור האריזות מהפח הכתום. הן באמת הולכות למיחזור! אחת מהצעות הייעול שהצענו בפגישה היא שעל המשאיות יהיה מיתוג ברור שהן אוספות את שני הפחים בנפרד.


אריזות ממוינות בבאלות לפי סוג, אשר הולכות למיחזור
אריזות ממוינות בבאלות לפי סוג, אשר הולכות למיחזור

שרון שלו, מנהלת הקיימות והחדשנות של תמיר, הצטרפה לארגון לפני כשנה ומקדמת מהלכים מגוונים כדי לשכלל ולטייב את המיחזור. שרון מגיעה מרקע מגוון של תפקידים בתעשייה והיא מומחית לנושא האריזות. מטרתה של שרון היא מעגליות מושלמת - שאותה האריזה תגיע חזרה לאותו השימוש. ובמקביל לשפר את האריזות שנכנסות לשוק כך שיהיו ניתנות למיחזור מלכתחילה.


בין הפרויקטים ששרון סיפרה לנו עליהם:

  • נעשית עבודה מול מפעלים בארץ להחליף את האריזות שלהם מאריזות שצבען שחור, שלא ניתנת לזיהוי על ידי העין האופטית במיון, לאריזות בצבע אחר שמתאים למיון ולמיחזור. (אנחנו כצרכנים גם יכולים להעדיף לקנות מוצרים באריזות שצבען אינו שחור);

  • כמו כן נעשית עבודה למעבר של מפעלים מאריזות עם תווית נייר לאריזות בעלות תווית פלסטיק או עם הדפסה על האריזה עצמה (תווית הנייר סותמת את הפילטרים ואת מכונות המיון והגריסה);

  • פרויקט משמח נוסף נוגע למפעל ישראלי שמייצר אריזות שרינק מניילון ממוחזר (!) יש חברות במשק שכבר עובדות עם המוצר.

ויש עוד הרבה שקורה. בעתיד מתוכננים פרויקטים נוספים רבים, חלקם בשיתוף פעולה מלא גם עם יצרני האריזות וגם עם הממחזרים שלהן.


לאחר הדיון יצאנו לסיור קצר בקו המיון. כאן אפשר לראות סרטון שיאפשר לכם לבקר יחד איתנו במתקן - הסרטון זהה למה שהוסבר לנו בסיור. המיון כולל: הוצאת פסולת שאינה אריזות, הפרדה "בליסטית" בין אריזה תלת מימדית ואריזה דו מימדית (שקיות), הפרדה עם עין אופטית של סוגי פלסטיק שונים כמו PET וכמו פוליפרופילן, הפרדה של אריזות מתכת בעזרת מגנט, הפרדת אריזות מתכת אלומיניום (שמגנט לא עובד עליהן) עם מנגנון אחר, הפרדה ידנית נוספת של אריזות הדו-מימד והוצאת חומרים שהתפספסו קודם במיון. לאחר המיון כל זרם מופרד, נדחס ונארז לקוביות ומובל למפעל הממחזר אותו.


מיהם המפעלים הממחזרים? ניתן לראות באתר של תמיר. המפעלים משתנים מעת לעת. תמיר עושה מכרז לכל סוג פסולת ומי שמעוניין לקלוט אותה צריך לגשת למכרז באופן מסודר ולעמוד בסטנדרטים ובתנאים שתמיר מבקשת.


אלו הם עיקרי הדברים שלמדנו בסיור. אני מקווה שהנ"ל שופך אור ומעודד את מי שקורא את הפוסט לעשות את המאמץ ולמחזר יותר.


הדיון המעניין שאיתו פתחנו את המפגש
הדיון המעניין שאיתו פתחנו את המפגש
 

הפוסט היה בעל ערך עבורכם? העלה לכם שאלות? הרהורים? תובנות? מוזמנות ומוזמנים לכתוב לנו בתגובה כאן למטה או במייל: Contact@AyanaVision.com.

ואם נראה לכם שהפוסט יכול לעניין או להועיל למישהו שאתם מכירים - תמיד אפשר להעביר הלאה.

Comments


הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו, לקבלת עדכונים על פוסטים חדשים ודברים מעניינים שקורים

  • LinkedIn

עקבו אחרינו בלינקדאין

  • Facebook

עקבו אחרינו בפייסבוק

תודה לצלמים: נאוה הראל, יורם חמו, יותם לידור, אנה רודריגז, עומרי בלום

האתר נבנה במקור ע"י TechJump, העסק החברתי לבניית אתרים

bottom of page