תובנות מניהול פרויקט סביבתי מורכב - פרויקט הסימביוזה התעשייתית כמקרה בוחן

לפני שבועיים הוזמנתי להרצות בתוכנית "שקמה" היוקרתית של הצעד הטבעי ישראל. התוכנית מיועדת למקבלי החלטות שמובילים פרויקטים מגוונים.

התבקשתי לשתף את המשתתפים בתובנות מפרויקט הסימביוזה התעשייתית - כדי שיוכלו לקבל השראה לניהול פרויקטים סביבתיים מורכבים מסוגים שונים.

זו הייתה הזדמנות מצוינת עבורי לארגן הרבה מחשבות שהיו לי בראש לתוך הרצאה. היה חשוב לי לשתף גם בתובנות מניהול הפרויקט וגם להעלות ביקורת שאפשר ללמוד ממנה. אז הנה אני משתפת גם כאן – אולי זה יעזור לעוד אנשים שמובילים פרויקטים דומים.

אז איך בכלל יוצרים עניין בנושא "לא סקסי" כמו פסולת?

זו הייתה אחת המשימות המאתגרות ביותר. בעיני, המפתח היה סיפורי הצלחה. לא רק לשתף בהם, אלא גם לחגוג אותם יחד עם האנשים שהובילו אותם. דוגמה מצוינת היא "תעודות סימביוזה" שבן יבניאלי, מנהל הפרויקט בצפון, הגה – ואני העתקתי ממנו את הרעיון בשמחה (ובאישורו) . תעודות אלה נתנו למשתתפים תחושת גאווה והכרה במאמץ שלהם.

אחד המדדים שלי להצלחה הוא שהיום, שנים אחרי, אנשים עדיין מתקשרים לבקש עזרה במציאת פתרונות פסולת. רק אתמול, למשל, קיבלתי שיחה מגורם בשב"ס שלא דיברתי איתו שלוש שנים, שביקש סיוע.

אבל בכלל איך יוצרים הצלחות?

במקרה של הפרויקט הזה, להפוך פסולת של אחד למשאב של השני דרש הרבה יצירתיות. לפעמים זה התבטא בהצעת רעיונות שנשמעים הזויים – כמו לקחת סודה קאוסטית משומשת מהצבא ולהציע אותה לטיפול בפסולת מסוכנת. אחד הרעיונות היצירתיים ביותר דווקא הגיע ממנהל איכות הסביבה בחיפה כימיקלים, שהבין שהסודה יכולה להחליף חצץ בתהליך הטיפול בשפכים.

אבל יותר מיצירתיות, זה דרש אומץ – מצידנו להציע רעיונות לא שגרתיים, ומצד השותפים להסכים לנסות.

ומה הדבר הכי חשוב ברתימת שותפים לרעיון חדש?

אמון.

שיתוף פעולה אמיתי לא יכול להתקיים בלי אמון. השותפים לעסקאות היו צריכים לסמוך עלינו שהחומר שאנחנו מציעים להם מספיק איכותי, ושכל הצדדים בעסקה יעמדו בהתחייבויות שלהם.

איך בונים אמון כזה?

קודם כל שקיפות – שלחנו לכל לקוח סיכום מלא של פגישות המיפוי, הקפדנו על עדכונים ופולואפים, ודאגנו לוודא שהתהליך מתקדם בצורה עקבית.

שנית, חשוב לשים את האגו בצד. זה היה קל יחסית, כי המטרה – למנוע הטמנה ולקדם כלכלה מעגלית – הייתה גדולה יותר מכל אחד מאיתנו. אם מישהו תרם רעיון, דאגנו לתת לו את הקרדיט המלא. ואם עשינו טעות, לקחנו אחריות ותיקנו אותה בהקדם האפשרי.

אלו הן כמה מהתובנות שהצטברו לאורך הדרך, ותמיד טוב לקחת את ההזדמנות לעצור ולראות מה אפשר ללמוד מהתהליך, ומתוך זה איך אפשר לעשות טוב יותר.

בתמונה: חלוקת תעודות סימביוזה (משנת 2021) למר סער חרזי, בזמנו מנהל תחום תעשייה במועצה אזורית תמר-ים המלח (שהיה גורם מפתח קריטי לביסוס האמון עם המפעלים באזור), לנציגי חיפה כימיקלים ולנציגי משרד הבטחון והצבא. עוד בתמונה גם נציגי משרד הכלכלה והבוסים שלי מ"אביב ייעוץ עסקי"

---

הפוסט היה בעל ערך עבורכם? העלה לכם שאלות? הרהורים? תובנות? מוזמנות ומוזמנים לכתוב לנו בתגובה כאן למטה או במייל: Contact@AyanaVision.com.

ואם נראה לכם שהפוסט יכול לעניין או להועיל למישהו שאתם מכירים - תמיד אפשר להעביר הלאה.